כמעט להגיע לירח, ולהתרסק.

להגיע עד לירח, וואו איזה הישג!!
להגיע עד הירח, ולהתרסק, ושכל העולם מסתכל ומצפה ואז רואה את ההתרסקות.. אין מה להגיד. 
כולנו החסרנו פעימה כששמענו על זה.

תחשבי על בחורה שלקחה חלק בפרויקט המרשים הזה.
כמה מאמצים, שעות עבודה, כמה ויתורים למען המאמץ המשותף. ובסוף, זה לא היה מספיק.
נראה לך שהיא מאוכזבת? שהיא חושבת מה היה אפשר לעשות טוב יותר?
בטח שכן.
אבל מה את חושבת עליה? שהיה עדיף שהיא לא היתה מנסה? שאם התוצאה לא מושלמת, זה לא היה שווה את זה? את חושבת שהיא כישלון?
אני מנחשת שלא.

כשאת חושבת על עצמך, על דברים שאת חולמת לעשות, או אפילו עושה כבר היום. 
כשאת עושה מאמצים להגיע למשהו שחשוב לך, גם אם זה לא להגיע לירח, אלא “רק” להתקבל ללימודים שאת רוצה או לעבודת החלומות שלך, תזכרי כמה מדהים זה לעשות את המאמץ. לעשות גם חלק מהדרך. להגיע כמעט.
כמה מדהים מצדך להעז לנסות.
כמה חשובה הדרך שאת עושה ומה את לומדת על עצמך בה.
גם אם לא תגיעי עד הירח, או שתגיעי וברגע האחרון זה יתרסק.

התוצאה המושלמת היא לא הדבר היחיד שחשוב.
העובדה שאת מוכנה לנסות, ומשקיעה זמן ומאמצים, בלי שיש לך מושג אם בטוח בסוף תצליחי, היא הדבר המדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *